החלטה בתיק תא"ק 16445-11-12

בפני בקשה למחיקת כותרת ולחילופין בקשת רשות להתגונן.

המשיבים הגישו כנגד המבקש תביעה לתשלום שכר טרחת עו"ד על יסוד הסכם שכר טרחה שנחתם בינם לבין המבקש בעניין ייצוג בתביעה רכושית, כינוס נכסים ומכירת דירה. על-פי הנטען בכתב התביעה, בהתאם להסכם שכר הטרחה, התחייב המבקש לשלם למשיבים סכום של 4,680 ש"ח  עבור טיפול בתיק כונסי הנכסים וסכום של 2% משווי הדירה בתוספת מע"מ, אשר ישולם בעת מכירת הדירה. ביום 5.9.12 ניתנה החלטה של בית הדין הרבני המורה על שחרור המשיבים מייצוג. המשיבים טוענים כי הם זכאים לתשלום שכר הטרחה עליו הוסכם בין הצדדים, נוכח הפעולות השונות שביצעו ובהן תביעה לפירוק שיתוף וכינוס נכסים ומאמצים למכירת הדירה. לטענתם על-פי סעיף 4 להסכם שכר הטרחה, הם זכאים לשכר טרחתם גם אם המבקש יסיים את ההתקשרות עמם ואף אם הדירה לא תימכר.

המבקש טוען כי התביעה אינה ראויה להתברר בסדר דין מקוצר, שכן סכום התביעה אינו קצוב. לטענתו, בהסכם שכר הטרחה נכתב כי שכר הטרחה יהיה 2% ממחיר הדירה, ואולם, הדירה לא נמכרה כלל. עוד טוען המבקש כי גם אם יבקשו המשיבים לתקן את כתב תביעתם ויגישו הערכת שמאי לדירה, הרי שאין המדובר בסכום קצוב.   

לגופה של התביעה, טוען המבקש כי אינו יודע קרוא וכתוב בשפה העברית וכי לא הבין על מה הוא חותם. לטענתו, המשיבים לחצו עליו לחתום על ההסכם יומיים לפני מועד הדיון בבית הדין הרבני, על מנת שלא יהיה בידיו זמן סביר לתת לצד ג' לקרוא את ההסכם.

עוד טוען המבקש, כי גם בית הדין הרבני אישר שמשיבים אינם עושים עבודתם נאמנה, ועל כן התיר לו לפטרם. בנוסף, המשיבים הציעו את הדירה למכירה במחיר הנמוך משמעותית ממחירה בשוק.

בתגובה טוענים המשיבים כי סכום התביעה מבוסס על הסכם שכר הטרחה שנחתם בין הצדדים וכי סכום זה חושב על יסוד ההצעה הגבוהה שהוצעה למשיבים עבור מכירת הדירה בסך של 850,000 ש"ח.

עוד טוענים המשיבים, כי הסכם שכר הטרחה הוסבר למבקש הן בשפה העברית והן בשפה הרוסית. ביום 5.9.12 הגיש המבקש בקשה לבית הדין הרבני לשחרור המבקשים מייצוג, ללא הודעה מוקדמת או הסבר. ואולם, אין בשחרורם של המשיבים מייצוג משום ראיה כי המשיבים התרשלו או לא קיימו תפקידם במסירות ובנאמנות.

דיון והכרעה

סעיף 1(ב) להסכם שכר הטרחה קובע כי במידה ויתמנו המשיבים ככונסי נכסים יקבלו כשכר טרחה בשיעור של 2% משווי כל הדירה.

הכלל הוא כי סכום קצוב הוא סכום הניתן לחישוב אריתמטי פשוט ללא צורך בשומה או הערכה (ראו, למשל: רותם חברה לביטוח בע"מ נ' כוכב בע"מ, פ"ד מג(4) 761; ע"א 734/83 חברת חשמל לישראל בע"מ נ' שפיר דוידוביץ, פ"ד לח(1) 613).

במקרה הסכם שכר הטרחה בין הצדדים קבע את שכר הטרחה כאחוזים משווי הדירה. ואולם שווי הדירה הוא עניין הנתון לשומה והערכה והמשיבים אף לא הגישו ראיה בכתב לעניין שווי הדירה, היכולה לבסס את טענתם לקיומו של סכום קצוב.

לפיכך, אני מורה על מחיקת כותרת התביעה, והעברתה להליך של סדר דין רגיל.

לנוכח סכום התביעה היא תידון בסדר דין מהיר, ועל הצדדים לנהוג בהתאם להוראת תקנה 214ב' 1 לתקנות סדר הדין האזרחי, התשמ"ד-1984 (להלן: התקנות").

התובעים ימציאו לבית המשפט ולבעלי הדין את המסמכים שיש לצרף לכתב התביעה לפי תקנות 214ג ו-214ח לתקנות, בתוך 30 יום, וכן יפרעו את הפרשי האגרה אותם עליהם לפרוע על-פי דין.

הנתבע ימציא לבית המשפט ולבעלי הדין כתב הגנה בצירוף המסמכים שיש לצרף לכתב ההגנה בהתאם לתקנות 214ג ו-214ח לתקנות, בתוך 30 יום מיום קבלת מסמכי התובעים כאמור.

היה והתובעים לא יגישו את המסמכים ולא יפרעו את הפרשי האגרה בחלוף פרק הזמן שנקצב כאמור תמחק תביעתם.

ניתנה היום, כ"ח טבת תשע"ג, 10 ינואר 2013, בהעדר הצדדים.

  התוכן בעמוד זה אינו מלא, על מנת לצפות בכל התוכן עליך לבחור אחת מהאופציות הבאות: